האבולוציה עצמה גורמת לנו להירתע מספורט - אך הכל לא אבוד
פרופסור יחף
ספר חדש של פרופסור להרווארד לביולוגיה אבולוציונית ייצא ברוסית בסתיו הקרוב דניאלה אי. ליברמן מתאמנים. אני לא יודע לתרגם בחן את המילה הזו, גם במו"ל, כך נראה. בואו ניקח את המילה "מיומנים" כאופציה.
מדען זה כתב כמה רבי מכר, ידוע כפרופסור יחף (מעדיף ריצה יחפה) וכגבר שהלך על 40 סוסים מתוך 53 המשתתפים גזע לסיבולת בהרי אריזונה. אני מקווה שהוא שם את הנעליים שלו. ובמקביל, כילד, ליברמן היה ילד לא ספורטיבי לחלוטין, הוא החל לרוץ מאוחר, וקבע את שיא המהירות שלו, לטענתו, בזמן שהוא ברח מהצביעה בקניה.
פועל כערובה להישרדות האדם
בספרו ליברמן טוען בצורה משכנעת מאוד כי ניידות יומיומית אינה גחמה. תזונאים ומומחי אנטי אייג'ינג, ותנאי הכרחי לחיים משגשגים (וארוכים!) אדם.
כוחנו וסיבולתנו התפתחו במהלך האבולוציה. אלה ששרדו והפיצו את הגנים שלהם היו אלה שהצליחו להשיג אוכל טוב יותר, יכלו לנוע למרחקים ארוכים יותר ולברוח מהרף מהר יותר מחבריהם לבני השבט. כלומר, בתהליך ההתפתחות האנושית כסוג נפרד, אימון גופני נקשר ביכולת הסתגלות אבולוציונית היה אחד הגורמים החשובים ביותר בהישרדות, אריכות ימים ובריאות.
התפתחנו כדי להיות מסוגלים ללכת הרבה זמן. עדות לכך, למשל, בצורתם המיוחדת של האגן ועמוד השדרה התחתון הניתן לזזה, שלא לדבר על עצמות העקב המורחבות והרגליים הארוכות.
באותו הזמן מבחינה אבולוציונית, חיסכון באנרגיה טבוע בנו. הפרופסור מתאר ניסוי, וכתוצאה מכך קבוצת גברים צעירים שעבדה בעבודה פיזית קשה, ניזונה היטב (יותר מ -3 אלף איש). ואז קלוריות נחתכו לשניים. לאחר שהוריד את כל השומנים האפשריים, גופם עבר למצב חיסכון במשאבים: הלב התכווץ עד 30 אחוז פחות, מספר הגופות בדם הצטמצם, ואפילו שעוות אוזניים החלו להיות מיוצרת בצורה ניכרת פָּחוּת. והדבר החשוב ביותר עבורנו הוא שאנשים כל הזמן שכבו מחוץ לעבודה, אפילו דחפים מיניים עלו בתוהו. זה מרמז על כך גופנו אינו נזרק לבזבז אנרגיה על תנועות מיותרות. הגוף אינו העוזר שלנו כאן.
שמור על כושר ללא אימונים
אבל יש גם חדשות טובות.
כדי ליהנות מפעילות גופנית, זה בכלל לא הכרחי להרוג את עצמך בחדר הכושר ולבצע ריצות מתישות של מספר קילומטרים.
לאינדיאנים של טרהומארה ("כפות רגליים קלות" בתרגום) יש טקס הדומה לתפילה קולקטיבית - מרתונים עריביים (לנשים, 25 מייל) ורארג'יפארי (גברים, 30 מיילים, לפעמים עד 70 מייל). יתר על כן, אנשים רצים מסיבה: נשים דוחפות לפניהם חישוק מכוסה בבד, וגברים בועטים בכדור עץ. בלילה הם גם מאירים את דרכם בלפיד. העומס שלהם די דומה לאלה שחוו אתלטים IRONMAN, אבל ההבדל היחיד הוא שההודים לא מתאמנים יום אחד. זה אפילו לא עולה על דעתם - לרוץ בכוונה או לבצע כמה תנועות גוף נוספות מחוץ לשגרת היומיום הרגילה.
רק שהשגרה שלהם קשורה לניידות - ציד או עיבוד שדות. חייהם הם אימונים.
המשך יבוא...
הרופא שלך פבלובה
הורמון גדילה שספורטאים מעריצים: מדוע יש צורך ואיפה להשיג אותו
