לאחר סיפורים על העובדה שאין צורך לחסן את כל הנשים המניקות כנגד קוביות, חלקן החלו להתמרמר במובן זה שלתינוקות אומללים יישלל מהנוגדנים האימהיים המרפאים.
אני מסביר. עם חיסון, מספר כזה עדיין לא יעבוד.
העובדה היא שכביכול נוגדנים המופרשים מסוג A מופרשים לחלב אם. הם באמת יכולים להגן על הפה של התינוק ועל מערכת העיכול.
אך כדי שנוגדנים כאלה יהיו בחלב אם, אישה סיעודית חייבת להיות חולה בקוביד. לכן אסור לנשים שחולות בקוביד להאכיל את ילדיהן.
כי ראשית, הנגיף אינו מועבר עם חלב, ושנית, נוגדנים מופרשים כנגד הנגיף מועברים. זה שימושי לילד.
ואחרי החיסונים לא מועברים?
לֹא. לא מועבר. החיסונים האנטי-רעילים הקיימים מעוררים ייצור של מה שנקרא נוגדנים מסוג G. הם כמעט לא מופרשים בחלב. ואם הם היו בולטים, הם פשוט היו מתעכלים בבטנו של הילד.
האם נוגדנים נספגים בזרם הדם של הילד?
לֹא. לא נקלט. בילדים אנושיים לא ניתן לספוג נוגדנים לזרם הדם מהמעיים.
אבל, למשל, עגלים מסוגלים להשיג נוגדנים מסוג G מהקולוסטרום. בהם נוגדנים אלו נספגים למעשה בזרם הדם.
באופן כללי, אצל בני אדם נוגדנים מתעכלים בקיבה ובמעיים באותו אופן כמו כל חלבון אחר.
וזאת אף על פי שהנוגדנים המופרשים מסוג A, המופרשים לחלב האדם, יציבים מאוד בסביבה ועמידים בפני פעולתם של כל אנזימי העיכול.
יש כל כך הרבה נוגדנים בחלב האדם שלקיבה של הילדים אין זמן לעכל את כולם. כ -30% מהנוגדנים המופרשים מחלב האם יוכלו להיכנס למעי התינוק, ואף ניתן למצוא כ -5% בקקי שלו.
האם הכל ברור בנושא זה?
