ועדיין לא הצלחתי להבין מדוע אנשים אלה נשענים על שעוות אוזניים, שמוצאת מהאוזניים ונמרחת במקומות שונים. יש אנשים שנותנים עודף שעוות אוזניים לאשתם, החסרה את שלהם.
ובכן, כלומר בסיפור על הרפס שמעתי מספיק מכולם, אבל אז ההיגיון לא הגיע אלי. אני מבין שם משחת שיניים, שלפחות איכשהו משפיעה על משהו, אבל שעוות אוזניים ...
ולבסוף, היום הסבירו לי הכל. העובדה היא שאנשים מבלבלים בין שעוות אוזניים ומשחה גופרתית מרפואת העור, היעילה לסכרת וכל מיני אקנה.
תודה! לבסוף התחוור לי.
אנשים, אתם מבלבלים גופרית כאלמנט כימי עם שעוות אוזניים.
יסוד כימי גופרית
כאלמנט כימי, גופרית נמצאת אי שם מתחת לאדמה בצורת עפרה ונמצאת לעתים רחוקות בחיים. הם אומרים כי פיקדונות של גופרית טהורה נמצאים סביב הרי געש.
אז הגופרית הכימית הזו שימשה כבר אלף שנה כתרופה לכל מיני פצעי עור.
זה משחרר את קשקשי הקרטין היטב על העור שלנו. זו איכות מועילה מאוד. כך, למשל, גופרית הורגת קרדית הגורמת לגרדת, ולפני כן משחררת את העור על מנת להגיע לקרדית אלה.
באותה צורה, גופרית פועלת על החיידקים הגורמים לאקנה.
דברים מגניבים! זה עדיין רלוונטי. במיוחד לילודים ולנשים בהריון.
שעוות אוזניים
עכשיו שעוות אוזניים. אין בו את הגופרית הכימית ההיא. זה פשוט משחק מילים. אולי זה קשור איכשהו לתרגום שמו של היסוד הכימי גופרית. לפעמים זה מתורגם כשעווה. זה נראה כמו שעוות אוזניים.
שעוות אוזניים מורכבת בעיקר משומנים וחלבונים. וזה טוב גם לעור. אבל רק תעלת השמע החיצונית. מקומות אחרים לא נמרחים בזה.
בהרפס, הגופרית האחת ולא השנייה לא תעזור, מכיוון שהרפס אינו זוחל על העור, אלא מגיח לעור ממעמקי גופנו. הוא מסתתר שם ליד המוח בצמתי העצבים.
זה ברור?
