יש להתריע אם התינוק חוזר על חלקי מילים או על אותו צליל שלוש פעמים או יותר, מעכב את הגיית הצליל זמן רב יותר, מאשר לשנייה: "בא-בא-סבתא", "אמא-אמא", "ssssup" וכו '. גם סימן לגמגום - אם לילד קשה לבטא המילים.
מה על ההורים לעשות אם ילד מגמגם?
1. שימו לב באילו רגעים מתרחשים ההתקפות המגמגמות, מה שתורם לתדירות שלהם, ולאחריה הם מפוצצים לרוב.
2. אל תנסו להרגיע את הילד, בקשו ממנו לא למהר. ברגע הגמגום, הוא פיזית לא יכול להפסיק את הדיבור, והוא יכול לתפוס את דבריך כנזיפה.
3. שימו לב לחופש להגיב לגמגום שלו. גם אם אתה לא מבטא את זה במילים, אתה יכול להיות נבגד על ידי הבעות פנים, מחוות, כדי להראות שאתה לא מרוצה מהגמגום שלו, זה מדאיג אותך, מעצבן אותך. זה מגביר את הלחץ של הילד ומפעיל התקפים חדשים.4. האט את הדיבור שלך. על מנת שהילד יגמגם פחות, הוא צריך להאט את קצב הדיבור. אבל אם תדבר במהירות, הוא ילך אחריך. בהתאם, אתה עצמך צריך לדבר קצת יותר לאט ולא לדחוק בילד, לא לחכות לתגובה מהירה.
5. גמגום בא לעתים קרובות והולך. אתה באמת יכול להילחם בזה אם אתה מגלה התמדה וסבלנות. אבל זה תמיד יכול לוריד לאחור ולעיתים להפוך לכרוני. אתה צריך להיות מוכן לכך.
6. עזוב ציפיות מוטעות. אין צורך לצפות מילד ש"יממש "ויתקן את דיבורו. זה לא עובד עם גמגום. אם ברגעים מסוימים הילד לא מגמגם, ובאחרים הוא מגמגם, אין זה אומר שהוא יכול לשלוט בהתקפים.
ילדים לעיתים קרובות מגמגמים פחות בזמן שהם עובדים עם מטפל בדיבור. ומחוץ לכותלי המשרד הם חווים התקפים שוב.
7. צרו סביבה נוחה לילדכם לתקשר ולפתח דיבור. אל תבקש לבודד אותו משיחות, להפך - להירשם לקבוצת תיאטרון, ללכת לשירים, ללמוד איתו שירה.ככל שהילד מתקשר יותר בסביבה נוחה, כך יהיו פחות התקפים.
8. אל תהפוך את הגמגום לטאבו. שוחחו עם ילדכם על תחושותיו, אל תעמידו פנים כי "הכל בסדר." הנפשה, תרגיל, יחד הולכים לניצחון על התקפות הגמגום.
העיקר להראות לילדך שגמגום לא מונע ממך לאהוב אותו ללא תנאי.
אתה גם מעוניין לקרוא:
- מה מזמזם ואיך זה משפיע על התפתחות הדיבור של הילד
- איך לדבר יפה ובביטחון
- כיצד ליישר את ההערכה העצמית בכמה צעדים קלים
