לעתים קרובות אנו אומרים שלדוגמה האישית תפקיד מרכזי בגידול ילדים. אבל מה אם הילד לא רוצה לעסוק בספורט, אפילו בעקבות דוגמת הוריו?
1. משאלות הילד אינן נלקחות בחשבון
אם לקחת את ילדך לאגף הספורט, קנית ציוד ואחרי כמה מפגשים הוא התחיל ליילל שהוא כבר לא רוצה ללכת, אז כמובן, הרצון הראשון הוא לגרום לו להמשיך ללכת. אולי הוא יתרגל לזה. ניתן להבין את ההיגיון של ההורים, אך הוא אינו עולה בקנה אחד עם האינטרסים של הילד.
מה לעשות? אל תמהרו לקנות ציוד יקר לילדכם עד שתהיו בטוחים שהוא יועיל. נסו קטעים חדשים, קחו הפסקות, הציעו אפשרויות, הירשמו לקטע שאליו הולך מישהו שמוכר לילד.
2. המאמן לא מתאים
ילדים לא תמיד יכולים להבחין בין חוסר אהבה לספורט לבין סלידה ממאמן מסוים. יכול להיות שהוא פשוט לא מנהל מערכת יחסים עם מנטור, וזה בא לידי ביטוי כ"אני כבר לא רוצה לעשות ספורט ".
מה לעשות? חפש מאמן על סמך ביקורות, והוא עוסק בתכונות אנושיות, ולא בהצלחה מקצועית. אם אתה לא מגדל אלוף אולימפי, אז תן לו ללכת לספורט כחובבן, אבל בהנאה.
3. הילד המום
אפילו עם מוטיבציה, זה יכול להיות מוגזם. הורים מנסים לדחוף את הילד להישגים, להיות פעיל, לזוז, ללמוד, לשאוף להתפתח כל הזמן, להתעורר - אך לפעמים שוכחים לעזוב לבד.
ציפיות מנופחות מפעילות לחץ על הילד, הוא מרגיש שהוא כל הזמן "חייב" ומתחיל להתנגד במהירות. ואז ספורט כבר לא מהווה שמחה, כי הם קשורים להורים "היפראקטיביים".מה לעשות? תנו לילדכם את האפשרות "לבזבז" זמן. שלא יעשה כלום, לא יכבוש את הפסגות, ולא יגלה תגליות. הוא ייקח הפסקה מהלחץ ההורי - ויתחיל לנוע בכיוון הנכון.
4. הילד זוכה לביקורת
ההורה צריך להיות נלהב מהספורט שהוא עוסק בו, להפוך למדריך לעולם הזה עבור הילד, אך לא להתיימר על חשבונו, לא לבקר אם התינוק לא מצליח. כן, אתה יכול, אבל הוא לא יכול. אבל הוא לומד ומנסה. זה פשוט ילד - ופשוט ספורט. ואין שום סיבה בכלל לערער את אמון הילד בהורים.
אם ילד לא מדוכא, מושפל, לא נאלץ, אז לא תהיה לו שום סיבה למרוד ולסרב לעסוק בספורט.
אתה גם מעוניין לקרוא:
- איך לעשות ספורט אם אין לך זמן לזה
- כיצד לבחור את מדור הספורט הראשון לילד
- מה לעשות אם ילדכם רוצה להפסיק לספורט
