באופן כללי, אם אתה נפצע בדרך כלשהי או שנתקלת בפעילות גופנית מוגזמת במהלך היום, החמרת כאב בלילה הבא היא, באופן כללי, נורמלית לחלוטין, ואפשר לומר, מוּבטָח. בעבר כאב "נדחה" עולה עקב "מנגנון" מסוים של עבודת השרירים.
מה ואיך זה עובד? בואו נבין את זה.
מתברר שיש תיאוריה (תיאוריה קלאסית, מבוססת היטב), שפותחה על ידי רוברט מלזק ו פטריק וול, לפיו גם השרירים הכואבים של האדם וגם הדחף "מעבדים" את אותם נוירונים מוֹחַ. יתר על כן, זה עובד בגוף האדם ממש ברמה של רפלקסים.
נניח שאדם פוגע באצבעו. מה הוא עושה במקרה הזה? רובנו צובטים את היד, מפסיקים את הדימום ומפעילים את הדחפים של השרירים הסמוכים. כמו כן, פצועים מנסים לברוח. ואם הפציעה קשה, מה יכול לצאת מזה? נכון, בעיות המסוכנות לבריאות הכללית ולעיתים לחיים.
איך זה יוצא ומה קורה בהמשך?
אז, באותו מרכז המוח שלנו, מגיעים שני אותות בו זמנית: על כאב ועל התכווצות שרירים. והיא התפתחה כך שהמוח בחר משום מה באפשרות השנייה - "שרירית". לכן מי שנפגע (משמעותי וגם לא כזה) לא מרגיש כאב בכלל באופן מיידי.
כנ"ל במקרה של עומסים עזים - למשל כשמשחקים ספורט. אנשים רוצים לעשות יותר ויותר תוך כדי פעילות גופנית. והכל משום שאמנם אין עייפות ולא כאב (הם יופיעו בהמשך), אך יש רק אופוריה.
אבל אז מגיע הלילה והכל משתנה. השרירים שלנו נרגעים והמוח מפסיק לקבל מהם אותות. ואז הוא פשוט "עובר" לכאב.
אגב, כיום נערכים מחקר בקנה מידה גדול להפליא בתחום הכאב. וזה נחשב, בין היתר, כאחד הסימפטומים של סרקואידוזיס. והמטרות הגלובליות של עבודה מדעית ספציפית זו הן:
1. בירור תפקידה של החסינות בהופעת המחלה והתפתחותה.
2. שיפור האיכות ותוחלת החיים של חולים עם סרקואידוזיס.
רוצים לדעת עוד על רפואה? אל תשכח לתמוך בערוץ שלנו ב- Yandex. כמו זן ומנוי. זה מניע אותנו לפרסם תכנים מעניינים יותר. תוכלו גם ללמוד במהירות על פרסומים חדשים.
