זה נבדק על עכברים וחולדות. בעלי החיים הוזנו בחלב שמן, והם גדלו גדולים וחזקים. מדענים הצליחו ללמוד בפירוט ריאות של עכברים ו... הריאות היו גם גדולות.
העכברים היו שמנים, וריאותיהם נראו חזקות מהרגיל. גם חומר השטח שלהם היה שמן ונמרץ.
חומר פעילי שטח הוא חומר פעילי שטח השומר על ריאותינו.
הריאות הן כמו דלי קצף עדין שדרכו חודרים חמצן ופחמן דו חמצני.
דמיין שאתה שופך סודה תוססת לכוס. הרבה קצף יצטבר מעל הזכוכית, שתטפס מעל הקצה. אבל מהר מאוד כל בועות הקצף יתמוטטו והיא תתייצב. זה בערך איך שהריאות מתנהגות ללא חומר פעילי שטח.
אבל אם אתה מדמיין אמבטיה מלאה בסבון סבון, אז סבון סבון פעיל על פני השטח יכול לעמוד מעל המים למשך חצי יום ולא ישקע.
אז חומר השטח פעיל גם באופן שטחי. זה יאלץ את הריאות להישאר במצב מורחב ואוורירי.
חומר פעילי שטח מורכב מתערובת של חלבונים ושומנים. מדענים הניחו זה מכבר שאם תוסיפו משהו שומן לתזונה, חומר השטח יהפוך ליותר נמרץ.
בסיפור עם עכברים קרה דבר כזה. חומר השטח שלהם הכיל יותר שומן וחלבון. הוא היה חזק. רק העכברים לא הרוויחו מכך.
העכברים היו שמנים וגדלו להם ריאות גדולות. הבעיה הייתה שהריאות הללו איבדו את גמישותן והעכברים נעשו קצרי נשימה. לא צפוי, נכון?
התברר שהשומן לא נמצא רק בחומר השטח. שומן ממש חלחל לריאות, והם הפכו להיות פחות גמישים. אפילו עם שרירי השומן החזקים שלהם, העכברים לא הצליחו לכווץ את ריאות השומן.
גם חומר השטח לא היה בסדר. הוא היה כמובן איכותי ושמן. אבל משום מה זה לא הספיק.
ובכן, כלומר הריאות גדלו, וחומר השטח היה מספיק רק לריאות רגילות קטנות. אי ספיקה יחסית. אז הריאות התיישרו יותר מדי.
הריאות היו גדולות, אך הן לא נדחסו היטב ולא התרחבו טוב. זה יצא פוגעני.
האם אתה עדיין רוצה לתמוך בריאותיך במזונות שומניים?
