אני בעצמי לא הבנתי מהפעם הראשונה במה מדובר. מתברר שיש רופאים שממליצים למטופלים להגדיל את פריטין בדם עד לנתוני משקל. ובכן, כלומר אם משקלו של אדם 70 קילוגרמים, אז מומלץ לו לגדל פריטין 70 ננוגרם למיליליטר.
פריטין הוא חלבון המאחסן ברזל. אם יש הרבה ברזל בגוף, אז גם פריטין גבוה. עם אנמיה מחסר בברזל, המוגלובין יורד, ופריטין.
אבל זה לא תמיד המקרה. פריטין מכונה אינדיקטורים שלב חריף. ניתחנו כבר חלבון C- תגובתי ו- ESR, שהם גם שלב חריף. כלומר, עם דלקת קשה, קורה להם משהו. אז פריטין עולה גם עם דלקת.
זה יכול להיות זיהום, סרטן, מחלה ראומטולוגית, או אפילו רק השמנת יתר. פריטין יעלה, אבל זה לא טוב.
רוב הברזל בגופנו מאוחסן בכבד. אם הכבד נפגע על ידי הפטיטיס ותרופות כלשהן, אז הברזל ייפול ממנו לדם, ורמת הפריטין תעלה. גם עלייה זו בפריטין אינה מועילה לבריאות.
האמריקנים מאמינים שרמות פריטין בדם תקינות נמצאות אי שם 30 לפני 200 ננוגרם למיליליטר. הנורמות שלנו נמוכות יותר, ובמדינות מסוימות הגבול העליון הועלה ל 400.
אם אדם אכל ברזל, הרי פריטין יורד מהגודל 300 ננוגרם למיליליטר.
עם גידולים, פריטין יכול לעוף עד 50000 ננוגרם למיליליטר.
אם רמת הפריטין שלך יורדת ל 12 ננוגרם למיליליטר או פחות, אדם זה כמעט ללא חנויות ברזל.
במקרים מסוימים, רופאים נזהרים מלהתיר ירידה בפריטין. אצל קשישים חולים קשה, זה נחשב לפעמים לגבול התחתון של הנורמה 50 ננוגרם למיליליטר. במקרים כאלה, עם אנמיה, הלב או הראש מסרבים מיד.
כאשר מגדירים פריטין לאדם חזק עם מחסור בברזל, אז הוא מעלה לנורמליזציה. זוכרים את הנורמה? זה גבוה יותר 30 ננוגרם למיליליטר. כְּלוֹמַר 31 ננוגרם למיליליטר כבר הנורמה.
ולפעמים אדם עם מחסור בברזל אמור להעלות רק המוגלובין, ויש לשכוח פריטין. זה הכרחי במקרים בהם, למשל, יש דימום קבוע מהקיבה והמעיים.
אם מאגרי הברזל היו גדולים, ייתכן שלא יבחינו בדימומים כאלה. לכן, כדאי לחולים עם דימום בלתי מובן ממערכת העיכול להיות המוגלובין תקין, אך פריטין נמוך. האדם יחיה עם פריטין מתחת לרגיל.
ומצב דומה אצל אנשים עם טלנגיאקטזיות במעיים. Telangiectasias הם הוורידים העכבישיים מאוד. הם יכולים להתפוצץ ודם יזרום מהם.
ועכשיו, אצל אנשים עם טלנגיאקטזיה במעי ודימום חוזר ממערכת העיכול, המוגלובין ייפול, ופריטין יקטן. אי אפשר לרפא אנשים כאלה. לא ניתן להחליף את המעיים לחלוטין. לכן, הם מעלים בטיפשותם את הפריטין לערכים גבוהים כדי שיאבדו דם עם מצפון נקי. ההפך הוא הנכון.
ויש גם אנמיות ממחלה כרונית. יתכן שלא יהיה מספיק ברזל, והפריטין גדל מעצמו בגלל דלקת. מה לעשות עם כאלה? איך יודעים אם יש מספיק ברזל? אנשים כאלה מגדלים בטיפשות פריטין 100 ננוגרם למיליליטר. רק להיות בטוח.
מְבוּלבָּל? וזה מה שרציתי. אין כללים אוניברסליים לגבי מספרי משקל. פריטין יכול לנוע בין 10 לפני 50000 ננוגרם למיליליטר. זה לא מריח כמו משקל. לכל מקרה יש המלצות משלו.
