אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה - סולטן במשך זמן רב ניסתה לשכנע את ילדיה כי שהזדה מוסטפא אינו "רך ואוורירי" כמו שזה נראה. ואם ישב על כס המלוכה אחרי אביו, הוא לא יהסס להוציא את אחיו להורג, וישלח אותה ואת מהרימה לגלות.
באיזיד וג'יהאנגיר לא הקשיבו לדבריה של אמם, הם האמינו באחיהם הבכור והיו בטוחים בצדקתו.
שהזדה סלים לא ניהל יחסי ידידות עם איש וכמו "עגל", עשה רק את מה שחיורם או נורבנו אמרו לו לעשות. אם כי אולי הייתה זו פחדנות שהובילה אותו לכס המלוכה.
מהרימה הקשיבה לדברי אמה, אך במשך זמן רב לא העזה לצאת נגד אחיה. עם זאת, המקרה בו מוסטפה הציל את סלים מהג'ניסטרים הזועמים גרם לה להסתכל על המצב מזווית אחרת.
אהבתם ומסירותם של האנשים והגניבנים למוסטפא מפחידים את מרימה, והיא מחליטה לעזור לאם ולרוסטם, הפאשה, להסיר את אחיה הבכור מהדרך לכס.
Mihrimakh, בידיעה שאלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה ורוסטם פתחו משחק "מלוכלך" נגד מוסטפא, מחליט לקחת חלק בו ומציע בעצמה לאמו את עזרתו.
המשימה של מרימה היא ללכת לשחזאדה מוסטפא בעמאסיה ולגנוב את חותמו. מרימה מתמודד עם המשימה הזו בצורה מושלמת. לאחר שעשתה שלום עם אחיה, היא לוכדת את הרגע בו היא לבדה במשרדו.
מרימה מוצא את החותם של מוסטפא ועושה ממנו מטיל אותו הוא מעניק לימים לידי רוסטם - פאשה.
רוסטם פשה משכנע את הריבון לפתוח במלחמה נגד השאה טהמאספ, ובמקביל שולח לאויב מכתב, לכאורה משחזאדה מוסטפא, בבקשה שיעזור להפיל את אביו מהכס.
שאה תחמאספה, כשראה את החותם האמיתי של השחדה, לא הטיל ספק בכך שהמכתב נכתב על ידי השחזה בעצמו והשיב שהוא מוכן לעזור. אך מכתב זה "ביד קלה" של רוסטם נופל לידי הריבון. מה שמוביל להוצאתו להורג של מוסטפה.
מהרימאך יסבול מחרטה זמן רב, אך אי אפשר לבטל את מה שנעשה. היא בגדה באחיה מצד אביו כדי להציל את אחיה.
