אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה, במהלך שהותה בהרמון, פעלה אך ורק לטובתה שלה. לאחר הוצאתו להורג של איברהים, כדי להופיע כפילגש הוגנת, אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה, כמנהלת ההרמון, אסרה כל בידור בהרמון, לפחות עד שחלפו 40 יום לאחר הוצאתו להורג של אברהים.
כמובן שאלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה נתנה צו כזה לא מתוך כבוד לווזיר הגדול, אלא כדי להראות לסולטאן ולכולם עד כמה היא מתייחסת בחמימות לחטיג'ה שנמצאת באבל.
אבל, אחרי השערוריה והתככים של השאה - סולטאן וח'אידז'ה, אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה מחליטה להכות את הסולטנה בצורה חולנית, וללא ידיעת הריבון מארגנת חופשה בהרמון עם שירים וריקודים.
הם מיידעו את חטיג'ה מה קורה בארמון הריבון, והיא מיד הלכה "להחזיר את הסדר". בינתיים השאה - הסולטאן, לאחר שנודע לו על המתרחש, הוליך את הסולטאן מחדריו בערמומיות וביקש ממנו לבקר איתה בג'יהאנגיר, בתקווה שסולימאן, כשראה את החג, יעניש את אשתו.
כשהאטיס הגיעה לארמון, היא עשתה שערורייה איומה, בדרישה שכולם יתפזרו. רק באותו הרגע הגיע הריבון, ואחרי שהאטי הזכירה שהיא אבלה, ואלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה קבעה חג, הוא אמר:
- נתתי אישור!
איש לא ציפה לכך, אפילו אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה עצמה. אשר מאוחר יותר, בדיווח לריבון, אמרו שאם היו אבלים בארמון, רבים היו מחליטים שהסולטן מקבל החלטה שגויה, עליו הוא מצטער. לכן היא החליטה לערוך מסיבה.
חטיג'ה נאלצה לעזוב בתבוסה, היא אפילו לא הצליחה להגן על כבוד בעלה. אבל זה רק נתן לה כוח לשאת תוכנית נקמה, שתופנה נגד אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה.
