מרימה נולדה למשפחתו של הסולטאן, ונראה שהילדה מיועדת לעתיד מזהיר. הגברת התפרסמה בזכות יופיה, הייתה משכילה, בעלת מוח מבריק וערמומית.
למיהרימה הייתה השפעה רבה על ההרמון, זכרו לפחות איך היא "שמה במקום" את דודותיה. אבל מהרימה לא יכלה להתנגד לאמה.
הסולטנה הצעירה תמיד חלמה על אהבה גדולה וטהורה, כמו שהיה להוריה. אבל ח'יורם סולטן לא העניקה לבתה את הזכות לבחור, היא עצמה מצאה חתן לבתה, ונתנה אותה בנישואין לרוסטם פשה.
מהרימה לא יכול היה להתנגד לאם וציית בצייתנות לרצונה.
בסדרה הראו לנו כי מירימה מעולם לא הצליחה להתאהב בבעלה, למרות שרוסטם פשה אהב מאוד את פילגשו.
כעבור שנים פוגש מירימה את הרופא הספרדי פדרו, שהגיע לארמון לבחון את הגברת. גופת הגברת הייתה מכוסה בכתמים אדומים, ורופאי המדינה לא יכלו להתמודד עם המזל הזה.
רוסטם פאשה מקנא מאוד באשתו ברופא הצעיר ומגרש אותו מהארמון, ומאשים אותו בבינוניות.
אך הטיפול של פדרו עזר למירימה והיא, בחשאי מבעלה, ממשיכה להיפגש עם הרופא.
כשראה את האהדה בין הצעירים לבז, כדי לעצבן את הפאשה, בפקודת הסולטאן, הוא נותן לאסיר מרימה, והיא שוכנת אותו בארמונה.
רוסטם פאשה נעלב מההחלטה הזו של אשתו ורוצה להרוג את הרופא. Mihrimah, על מנת להציל את חיי אהובתו, נותן לו חופש.
על פי חוקי העות'מאנים, רוסטם אינו יכול לקחת את חייו של אדם חופשי, אך הוא גם אינו יכול להישאר בארמון בעתיד.
רוסטם מגרש את פדרו ומורה לו לעזוב את הבירה.
ללא ידיעת בעלה, מירימה נפגש שוב עם פדרו, והוא משכנע את המאהבת לרוץ איתו למולדתו.
זה מכאיב למירימה להיפרד מאהובה, אך הכבוד ושושלות עתידיות הם בעיקר בשבילה. הסולטנה נותנת לרופא נעילת שערה ומבקשת לשכוח זאת.
לרוסטם פשה נודע כי אשתו פוגשת את פדרו בנמל והחליטה שהיא עומדת לברוח מהבירה. פאשה פונה לנמל כדי לעצור את הנמלטים. אבל הוא ראה שאשתו לא מתכוונת לברוח, אלא במבט צנוח חוזר לארמון.
פדרו משוחרר והוא יפליג לנצח על ספינתו מאיסטנבול ומחיי מירימה.
סיפורו של מרימה עם פדרו פגע מאוד בפאשה, והוא, עם דמעות בעיניים, אומר שהפילגש הרגה את אהבתו. רוסטם איבד עניין באשתו ועד מהרה השליך את עצמו לזרועותיה של גרציה מנדס.
ואפילו ההריון של אשתו לא יכול היה להחזיר את רגשותיו הקודמים. רוסטם פאשה שכח את פילגשו ומעתה נישואיהם הם רק על הנייר.
אבל, ראוי לציין שפדרו הוא עוד דמות בדיונית של יוצרי הסדרה "המאה המפוארת".
