מוסטפא גדל מילדות מוקדמת כשליט עתידי. הוא גדל עם המחשבה שהפיכתו לפדישה עתידית היא גורלו.
עם זאת, לאחר שהתבגר וקיבל סנג'אק במאניס, החלו מבחנים רציניים לשחזדה, שלא תמיד התמודד איתם בכבוד.
לאחר שעשה שגיאות רבות, הריבון מחליט לשלוח את השחזאדה לסנג'אק רחוק באמאסיה, אך העם והג'ניצ'רים כבר הצליחו להתאהב בשחזדה הבכור וזה היה בו שהם ראו את השליט העתידי.
על פי חוקי האימפריה העות'מאנית, השחזאדה שעולה על כס המלוכה חייבת להרוג את אחיו כדי לא לכלול את האפשרות להתפרעויות מצידם.
אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה סולטן שנתנה לריבון ארבע שחזדה, דאגה לגורלם וניסתה בכל דרך אפשרית להכפיש את מוסטפה בעיני הריבון.
היו הרבה משחקים ותככים "מלוכלכים" סביב מוסטפא, אך היא לא הצליחה לשבור את החוט החזק של האב והבן.
כשהבין כי מוסטפא נמצא צעד אחד בלבד מהמלך, אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה מעלה משחק חדש - להאשים את שחזדה בבגידה. עד כדי כך שלריבון לא יהיו ספקות לגבי בגידת בנו.
רוסטם - פאשה מסית את הריבון למערכה צבאית נגד פרס, בינתיים מירימה מתחככת בביטחון של מוסטפא ועושה מטיל של חותמו.
רוסטם פאשה כותב מכתב לשאה טהמאספ מטעם השהאדה ובו בקשה לסייע בהפלת אביו מהכס, ובשבילו הוא מעניק לפרס חלק מארצות האימפריה העות'מאנית. המכתב אטום בחותם של מוסטפא.
שאה טחמאספ לא איחר לבוא, ואנשי שכרם של רוסטם - הפאשה, שיירטו את השליח, קיבלו מכתב עם תשובה, שהועבר מיד לידי סולימאן.
במכתבו של שה טהמאספ, הוא התקשר לשחזאדה מוסטפא סולטן והשיב שהוא מוכן לעזור לו להפיל את אביו, אך רק הציע לא לשלוח אותו לגלות, אלא לקחת את חייו.
לאחר קריאת המכתב, סולימאן מבין כי מוסטפא התקשר בהסכם עם אויבו הגרוע ביותר ומתכנן להפיל אותו מהמלוכה.
סולימאן כותב מכתב לאבוסוד ובו בקשת עזרה בקבלת ההחלטה הנכונה, ומקבל תשובה כי מותר להרוג את שחזדה.
סולימאן מזמן את שהזדה מוסטפא למחנה צבאי.
כולם מבינים מדוע האב התקשר לבנו, ורק מוסטפא מאמין בתמימות שהריבון לא יפגע בו - הרי הוא נשבע שבועת. אך לשווא... יום זה היה האחרון של שהזדה מוסטפה.
סולימאן לא נתן לשחזאדה אפשרות להסביר את עצמו, הוא כבר החליט על גורלו של בכורו.
