לאחר הפלה לא מוצלחת, פילגשו של הזקן שחזדה הבינה שהיא עוזבת לעולם אחר, ובפרידה החליטה להזהיר את מוסטפה להיזהר מאלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה.
בנשימתה האחרונה אמרה הילדה למוסטפא שאלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה הורתה לה להרעיל אותו, אך בגלל אהבתה ליורש היא לא יכולה למלא את הצו.
וידוי זה נשמע על ידי מק'ידברן ומיד ניגש לחדרי הסולטאן לספר לו על ניסיונה של אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה במוסטפא.
מה הניע אותה ברגע זה: נקמה או רצון להגן על בנה - לא ברור, אך ככל הנראה שניהם.
מוסטפה אישר את דברי אמו וסיפר לסלימאן על המקרה כאשר אייפסון דפק כפית מרק מידיו.
סולימאן, שעיוורו מאהבתו של ח'יורם, הבין שעליו להוציא אותה להורג בגין הניסיון על שהזדה הבכור ו הציע לחיורם לבחור בעצמה: או שתיקח את הרעל מידיו ותשתה אותו, או שתמות זמן רב בכאב.
אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה עם דמעות בעיניים לקחה בקבוק רעל מידיו של הסולטאן ושתתה אותו.
עם דמעות בעיניים, אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה, שחשבה שאלה הדקות האחרונות בחייה, ביקשה מאוד מהסולטן להגן על ילדיהם ממכידברן ואברהים, ואז התעלפה.
כל ההרמון המתין בנשימה עצורה לאיזה עונש הכין הסולטן על אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה, ובבוקר הם ראו אותם מתנשקים במרפסת.
הסולטן נתן לאלכסנדרה אנסטסיה ליסוס לא רעל אלא כדורי שינה ואמר שהוא לעולם לא יכול לקחת את חייה במו ידיו.
מוסטפא סולימאן אמר כי הוא תמיד מאמין, וכעת מאמין בכנות ובמסירותה של אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה, והמליץ לא לאפשר לכעס לגבור עליו.
מק'ידברן ומוסטפא הבינו כי לאלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה יש כוח רב על הסולטאן והחליטו לנקום באלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה באמצעות הדבר היקר ביותר שיש לה.
