בזמן האחרון איבד כהרמן עניין באשתו. עכשיו ליבו השתוקק לאישה הנושאת את ילדו.
דפנה לא איבדה תקווה להחזיר את בעלה. לפעמים היא הונעה מאהבה, ולפעמים טינה וכעס על הכבוד שנרמס. ועם כל אחת ממעשיה להצלת המשפחה, דפנה הסיטה את עצמה עמוק יותר לתוך הבור.
כשנודע לדפנה שהיא לא אמא של הילד, היא לא סיפרה על כך לכהרמן, אלא ניסתה בשקט להיפטר בעצמה מהילד שטרם נולד, והוסיפה תרופות לחלב של אליף.
במקרה, בקבוק עם תרופה זו נופל לידיו של קיימן-חאנום, והיא מבינה כי כלתו היא האשמה באיום של הפלה של אליף.
במשך זמן מה קיימן-חאנים שומר את הסוד הזה, אך מאוחר יותר נודע כי דפנה הלכה רחוק יותר ומכתים את שמה של משפחת יורוק-חאן, היא החליטה לספר לחרמן על הכל.
כהרמן דרש הסבר מאשתו, אך מה יכול היה דפנה לומר לכך.
אך כאשר קהרמאן מיהר להציל את אליף פעם נוספת, דפנה הציב לו תנאי:
"אם תצא עכשיו מחוץ לבית, מערכת היחסים שלנו תסתיים.
קאהרמן לקח בכעס את אשתו ואמר באוזנה:
"מערכת היחסים שלנו הסתיימה כבר ביום שרצית להרעיל את הבן שלי ברעל.
קאהרמן לא יכול היה לסלוח לדפנה, מעשה נורא כל כך, אך האם דפנה רק תיתן את בעלה לילדת כפר כל כך בקלות? המאבק רק התחיל.
