בתחילת הסדרה "אהבה מול גורל", היחסים בין קימת-חאנום וכלתו הצעירה היו חמים וידידותיים. ודלה ניגשה אליה ברעיון של אמהות פונדקאית.
Kiimet-khanum תמך ברעיון זה ואף עזר ליישמו. אז לחמות ולבתה היה סוד קטן שאיחד נשים, אך עם הזמן הוא גדל כמו כדור שלג.
עם הזמן, סוד משותף הפך לסיבה של חילוקי דעות בין נשים. דפנה גילתה כי חמותה הוליכה אותה שולל, והיא לא אם לילד שנשאת על ידי אם פונדקאית. וקיימת-חנים גילה שדפנה היא זו שנתנה לאליף את התרופה להפסקת הריונה.
יחסים חמים בין נשים הפכו לעלבונות והאשמות נצחיות. דפנה רוצה לסיים בשמחה את כל זה ולחזור למערכת היחסים הקודמת שלה עם בעלה. היא הייתה מוכנה לספר הכל לזיה ביי, אבל קימת חניאם, אם כן, הייתה מגלה את סודה בפני קאהראמן.
לדפנה נמאס לשקר ולעתים קרובות ליד השולחן המשפחתי אמרה שהיא לא חשה בהריון. ואז המשרתת מצאה אותה עם כוס ויסקי.
קימת-חאנים, לאחר שנודע לה על כך, הלכה לחדרה של כלתה במטרה להאיר אותה איכשהו.
אך דפנה שוב החלה להאשים את אמו של קהרמאן שהיא זו שהרסה את החיים שלה ושל בעלה. כמובן שדפנה צדק. אמו של קהרמן קיבלה החלטה שאין לה זכות לקבל.
אבל קימת-חאנום לא ראתה עצמה אשמה, ואמרה לדפנה:
- אתה יודע מה אני רואה כשאני מסתכל עליך? האישה שלא יכלה ללדת. גבר אכזר שניסה להרעיל אישה בהריון כדי לא לאבד את בעלה. אם הייתה לך ולו תחושת אימהות ולו הקלה ביותר, לא היית מסוגלת לעשות זאת. היוצר מכיר את עסקיו! לא פלא שהוא שלח לך את הצער הזה.
עבור דפנה מילים אלה היו משפילות ומשתקפות בכאב בלבה. אבל היא לא יכלה לענות, רק רק הסיעה את חמותה ואז ניפצה את הכוס על הדלת שדרכה יצאה.
